ב [ ] בשבת [ ] יום לחדש   שנת חמשת אלפים ושבעב [ ] בשבת [ ] יום לחדש [ ] שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושמנים ושש לבריאת העולם למנין שאנו מנין כאן [ ] אמריקה הצפונית איך החתן [ ] בן [ ] אמר להדא בתולתא [ ] בת [ ] הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא וצביאת מרת [ ] בתולתא דא והות ליה לאנתו ודן נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה בין בכסף בין בדהב בין בתכשיטין במאני דלבושא בשימושי דירה ובשימושא דערסא הכל קבל עליו [ ] חתן דנן במאה זקוקים כסף צרוף וצבי [ ] חתן דנן והוסיף לה מן דיליה עוד מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן סך הכל מאתים זקוקים כסף צרוף וכך אמר [ ] חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למקנא נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי בחיי ובתר חיי מן יומא דנן ולעלם ואחריות שטר כתובתא דא נדוניא דן ותוספתא דא קבל עליו [ ] חתן דנן כחומר כל שטרי כתובות ותוספתות דנהגין בבנות ישראל העשויין כתקון חכמינו זכרונם לברכה דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא מן [ ] בן [ ] חתן דנן למרת [ ] בת [ ] בתולתא דא על כל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה והכל שריר וקים.

On the [ ] day in the week, in the [ ] month, of the year 5786  from the creation of the world, according to the count that we are counting here in [ ],[ ] son of [ ] said to [ ] daughter of [ ],[ ] “Be my wife, according to the law of Moses and Israel. And I will work to honor, feed, support and maintain you, according to the laws of Jewish men, who faithfully work to honor, feed and support their wives. And I will give you [ ] silver zuz [ ], which is due to you [ ]; [ ] and your food, clothing and needs and to live with you in the manner of the whole world.” And [ ] here agreed and became his wife. And this dowry that she brought in to him from the house of [ ], [ ] whether in silver, in gold, in jewelry, in clothing apparel, in houseware or in bedclothes, our groom has assumed upon himself for [ ] pieces of refined silver. And our groom [ ] agreed and added another [ ] piece of refined silver from his own corresponding to them, all in all [ ] pieces of refined silver. And our groom [ ] said as follows, “I accept responsibility upon myself and upon my inheritors after me for this marriage contract, for this dowry and for this addition to the dowry, to be paid from all the best of my properties and possessions under all the skies, that I have acquired or that I will acquire in the future. Whether they are properties that are liened or not liened, they are all liable and guarantee payment of this marriage contract, this dowry and this addition from me, and even from the cloak of my shoulder. This holds during my lifetime and after my lifetime, from today and forever.” And our groom [ ] has accepted responsibility and the stringencies of this marriage contract, this dowry and this addition, in accordance with the stringencies of all marriage contracts, dowries and additions customary with regards to the daughters of Israel that are  made according to the ordinance of our sages, may their memory be blessed. This is not like a conjectural agreement nor like a contract template. And it has been validated by our groom [ ] son of [ ] towards [ ] daughter of [ ] here about everything that is written and specified above with an object fit to make such a validation (kinyan). It is all binding and established.

ב [ ] בשבת [ ] יום לחדש [ ] שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושמונים וארבע לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן ב [ ],[ ] אמריקה הצפונית איך החתן [ ] בן [ ] אמר לה להדא בתולתא [ ] בת [ ] הואי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא וצביאת מרת [ ] בתולתא דא והות ליה לאנתו ודין נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה בין בכסף בין בדהב בין בתכשיטין במאני דלבושא בשמושי דירה ובשימושי דערסא הכל קבל עליו [ ] חתן דנן במאה זקוקים כסף צרוף וצבי [ ] חתן דנן והוסיף לה מן דיליה עוד מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן סך הכל מאתים זקוקים כסף צרוף וכך אמר [ ] חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מן כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא דקנאי ודעתיד אנא למקנא נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי בחיי ובמותי מן יומא דנן ולעלם ואחריות וחומר שטר כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא קבל עליו [ ] חתן דנן כחומר כל שטרי כתובות ותוספתות דנהגין בבנות ישראל העשויין כתקון חכמינו זכרונם לברכה. וצביאו מר [ ] בן [ ] חתן דנן ומרת [ ] בת [ ] בתולתא דא דאן יסיק אדעתא דחד מינהון לנתוקי נישואיהון או אן איתנתוק נישואיהון בערכאות דמדינתא דיכול דין או דא לזמנא לחבריה לבי דינא דכנישתא דרבנן ודבית מדרשא דרבנן דארעתא דקיימא או מאן דאתי מן חילה וליצותו תרוייהו לפסקא דדיניה בדיל דיכלו תרוייהו למיחי בדיני דאורייתא. דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא מן [ ] בן [ ] חתן דנן למרת [ ] בת [ ] ומן מרת [ ] בת [ ] בתולתא דא למר [ ] בן [ ] חתן דנן על כל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקנא ביה והכל שריר וקים.

We witness that on the [ ] day of the week, the [ ] day of the month of [ ], in the year 5784, corresponding to the [ ]th day of [ ], 2024, here in [ ], the bride [ ], daughter of [ ] and [ ], and the groom [ ], son of [ ] and [ ], entered into the sacred covenant of marriage. 

Standing under the chuppah the bride and the groom said to each other, “You are consecrated to me as my spouse with this ring according to the laws of Moses and Israel.” The groom and the bride undertake this pledge of love: They choose each other as friends according to the teachings of our ancestors who said, “Acquire a friend with whom you will learn, next to whom you will sleep, and in whom you will confide.” 

They consecrate themselves to each other and will always be true to each other. They take on all the duties and rights of family members toward each other. They promise to lead a life of justice and loving kindness in their family and community until the end, in accordance with the verse, “Let me be a seal upon your heart, like the seal upon your arm.” The bride and the groom acknowledged the responsibilities.

ב [ ] בשבת [ ] לחודש [ ] שנת חמשת אלפים ושבע מאות [ ] לבריאת העולם למנין שאנו מונין כאן [ ] במדינת [ ] אנו עדים איך החתן [ ] המכונה [ ] אמר לכלה [ ] המכונה [ ] הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל ואיך הכלה [ ] המכונה [ ] אמרה לחתן [ ] המכונה [ ] הרי אתה מקודש לי בטבעת זו כדת משה וישראל. החתן [ ] והכלה [ ] קבלו על עצמם כל תנאי קידושין ונישואין המוטלים עליהם מן התורה ומכח בתי דין של חכמינו זכרונם לברכה. ועוד הסכימו החתן [ ] והכלה [ ] מרצונם לעבוד אחד עבור השני ולכבד ולפרנס ולזון זה את זו וזו את זה ולחיות חיי משפחה ולבנות יחד בית נאמן כמקובל לבני ולבנות ישראל. הכלה [ ] קבלה טבעת מבחיר לבה והחתן [ ] קבל טבעת מבחירת לבו לשם קידושין ולסמל אהבתם. החתן [ ] והכלה [ ] גם קבלו על עצמם אחריות לתנאי כתובה זו ולכסף ולכלי הבית הבאים עמם מבתיהם ומבתי משפחותיהם, והסכימו שתגבה כתובה זו אפילו מנכסים שאין להם אחריות. וקבלנו קנין מהחתן [ ] המכונה [ ] לטובת הכלה [ ] המכונה [ ] ומהכלה [ ] המכונה [ ] לטובת החתן [ ] המכונה [ ] בכלי הכשר לקנין והכל שריר וקים.

On the [ ] day of the week, the [ ] day of the month [ ] in the year 578[ ] corresponding to the [ ] day of [ ] in the year [ ], as we are accustomed to call it here in [ ], in [ ], we attest that the groom [ ] said to the bride [ ], “You are consecrated to me as my wife, with this ring, according to the laws of Moses and Israel,” and that the bride [ ] said to the groom [ ], “You are consecrated to me as my husband with this ring, according to the laws of Moses and Israel.” The groom [ ] and the bride [ ] accepted all the conditions of betrothal and marriage as set forth by biblical law and by the rulings of our Sages of blessed memory. The groom and bride further agreed willingly to work for one another, to honor, support, and nurture one another, to live with one another, and to build together a household of integrity as befits members of the Jewish people. The bride accepted a ring from the groom, and the groom accepted a ring from the bride, for the purposes of creating this marriage and to symbolize their love. The groom and bride also accepted full legal responsibility for the obligations herein taken on, as well as for the various property entering the marriage from their respective homes and families, and agreed that the obligations in this Ketubah may be satisfied even from movable property. We have had both the groom and the bride formally acquire these obligations to the other, with an instrument fit for such purposes. Thus all is valid and binding.

On [ ] (day of week) the [ ] day of [ ] (month), 578[ ], according to Jewish reckoning ( [ ] month [ ] day [ ] year, according to secular reckoning), in the city of [ ] (state or region), [ ] (country), [ ] (Hebrew name) daughter/son of [ ] and [ ] whose surname is [ ] and [ ] (Hebrew name) daughter/son of [ ] and [ ] whose surname is [ ] confirm in the presence of witnesses a lovers’ covenant between them and declare a partnership to establish a household among the people of Israel.

The agreement into which [ ] and [ ] are entering is a holy covenant like the ancient covenants of our people, made in faithfulness and peace to stand forever. It is a covenant of protection and hope like the covenant God swore to Noah and his descendants, saying, "When the bow is in the clouds, I will see it and remember the everlasting covenant between God and all living creatures, all flesh that is on earth. That,” God said to Noah, “shall be the sign of the covenant that I have established between me and all flesh” (Gen. 9:16–17). It is a covenant of distinction, like the covenant God made with Israel, saying, “You shall be My people, and I shall be your God” (Jer. 30:22). It is a covenant of devotion, joining hearts like the covenant David and Jonathan made, as it is said, “And Jonathan’s soul was bound up with the soul of David. Jonathan made a covenant with David because he loved him as himself” (1 Sam. 18:1-3). It is a covenant of mutual lovingkindness like the wedding covenant between God and Zion, as it is said, “I will espouse you forever. I will espouse you with righteousness and justice and lovingkindness and compassion. I will espouse you in faithfulness and you shall know God” (Hos. 2:21-22). 

Provisions of the Covenant:

The following are the provisions of the lovers’ covenant into which [ ] daughter/son of [ ] and [ ] and [ ] daughter/son of [ ] and [ ] now enter:

1. [ ] and [ ] declare that they have chosen each other as companions, as our rabbis teach:

Get yourself a companion. This teaches that a person should get a companion, to eat with, to drink with, to study Bible with, to study Mishnah with, to sleep with, to confide all one’s secrets, secrets of Torah and secrets of worldly things. (Avot D’Rabbi Nat an 8)

2. [ ] and [ ] declare that they are setting themselves apart for each other and will take no other lover.

3. [ ] and [ ] hereby assume all the rights and obligations that apply to family members: to attend, care, and provide for one another [and for any children with which they may be blessed] [and for [ ] [ ] child/children of [ ] ]

4. [ ] and [ ] commit themselves to a life of kindness and righteousness as a Jewish family and to work together toward the communal task of mending the world.

5. [ ] and [ ] pledge that one will help the other at the time of dying, by carrying out the last rational requests of the dying partner, protecting him/her from indignity or abandonment and by tender, faithful presence with the beloved until the end, fulfilling what has been written:

Set me as a seal upon your arm, for love is stronger than death. (Song of Songs 8:6)

To this covenant we affix our signatures.

ב [ ] בשבת [ ] יום לחודש [ ] שנת חמשת אלפים ושבע מאות ושמונים ושש לבריאת עולם למנין שאנו מנין פה  [ ] במדינת אאא אנן סהדי איך החתן [ ] בן  [ ] למשפחת  [ ] אמר לה לכלה בתולתא [ ] בת [ ] למשפחת [ ] הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא במימרא ובסיעתא דשמיא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא, ויהיבנא ליכי מהר בתולייכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי, ועל מזונייכי וכסותייכי וסיפוקייכי ומנדע יתיכי כאורח כל ארעא. וצביאת כלתא דא והות ליה לאנתו. ודע נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה קיבל עליו חתן הנזכר במאה זקוקים כסף צרוף, והודה שקבלם ועלו ובאו לרשותו במושלם עד סוף פרוטה אחרונה, והוסיף לה איה מדיליה עוד מאה זקוקים כסף צרוף, עד שעלה סך הכל מאתים זקוקים כסף ורצה והעלם על עצמו כנכסי צאן ברזל שאם פחתו פחתו לו ואם הוסיפו הוסיפו לו. וכך אמר החתן הנזכר, אחריות וחומר וחוזק שטר כתובתא דא קבלית עלי ועל ירתאי בתראי ועל כל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות שמיא מקרקעי ואגבן מטלטלי דקנאי ודאקנה כולהון יהון אחראין וערבאין ומשועבדין שעבוד גמור ושלם כתקנת חכמים ז׳׳ל  להתפרעא מנהון שטר כתובתא דא בחיי ובתר חיי ואפילו מגלימא דאכתפאי. והכל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי וכו׳ ובפיסול עדיהן לדעת הרשב׳׳א זלה׳׳ה וחומר וחוזק שטר כתובתא דא כחומר וחוזק כל שטרות הכשרים כתיקון חז׳׳ל. ולא יבוטל ולא יפוסל שטר כתובתא דא. וקנינא מיד החתן הנזכר קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו כראוי וכתקנת חכמים ז׳׳ל לאשר ולקיים את כל הכתוב עליו בשטר כתובתא דא בלתי שום שינוי ותמורה ותחבולה כלל ועיקר והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים.

באושר רב של יום חג, ב [ ] בשבת, [ ] לחודש [ ] בשנת חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושש ב  [ ],  [ ], [ ] בת  [ ] ו[ ] ו[ ] בן [ ] ו[ ], אמרו את המילים וביצעו את הטקסים אשר איחדו את חייהם, בנוכחות ברכות אלוהים וכדת משה וישראל.

ביום קודש זה, אנו נודרים לכבד, לטפח ולשמר את אהבתנו העזה. חיינו יהיו מועשרים במסורת האמונה היהודית, ויבטאו אמון, יציבות ופשרה. אנו נוקיר ונסעד זה את זו, ניענה לאתגרי החיים בכוח שליו ובאמוץ לב, ונאמץ אל ליבנו את ברכות החיים בהשתאות, בשמחה ובצחוק.  נגדל כל אחד בדרכו ונחווה בעונג את החופש הנהדר הצומח מתוך כבוד הדדי. מי ייתן וביתנו ימלא שלום, נבורך במזל טוב, בבריאות ובאושר, ומסירותינו לאמונת ישראל תאצילנו.

כאשר אהבתי לצדי, כל שחר חדש מביא אושר, וכל דקה היא שי.

בריתנו הקדושה שרירה וקיימת.

On this day of great celebration and joy, on the [ ] day of the week, the [ ] day of the month of     in the year five thousand seven hundred and eighty six which corresponds to the [ ] day of [ ] in the year two thousand and twenty six, in [ ], [ ], [ ], daughter of [ ] and [ ], and [ ], son of [ ] and [ ], spoke the words and performed the rites which united their lives in the presence of God’s blessings and in accordance with the laws of Moses and Israel.

On this day of holiness, we pledge to honor our vibrant love, to nurture and protect it. Our lives, enriched by the tradition of the Jewish faith, will embody trust, constancy and compromise. We will cherish and sustain each other, meeting life’s trials with quiet strength and courage, and embracing life’s blessings with wonder, joy and laughter. We will grow as individuals and delight in an elegant freedom born from mutual respect. May there be peace in our home, may we be blessed with good fortune, health and happiness, and may our devotion to the faith of Israel ennoble us.

“With my beloved by my side, every day is good to awaken to, and every moment is a gift.”

Our sacred covenant is valid and binding.

ב  [ ] בשבת  [ ] יום לחודש [ ] שנת חמשת אלפים שבע מאות ושמנים ושש למנין שאנו מונים כאן ב  [ ],  [ ], אמריקה, הצפונית, בנוכחות משפחה וחברים, נכנסו [ ] בת [ ] ו[ ] ו[ ] בן [ ] ו[ ]  הנאהבים תחת ברית הנישואין.

עם צאתנו לדרכינו המשותפת, אנו מבטיחים לאהוב, להוקיר, לכבד ולהעשיר זה את זו. לבבותינו חוברים יחדיו לברית עולם ייחודית שביסודה חברות, הבנה והזדהות. באיחודנו זה אנו מתחייבים להעריך ולתמוך איש ברעהו ולגלות רגישות לצרכיו. נטפח זה את זו ברגש, רוחניות ותבונה, מודעים תמיד לתכונותינו ומעלותינו השונות. מי ייתן ונצמח יחדיו תוך שמירה וטיפוח האומץ הדרוש לכך ותוך נחישות לשקוד ולהתמיד בשאיפותינו. אנו מבטיחים לחגוג את השמחות בחיינו בחן ולהתגבר על הקשיים בנחישות והחלטיות. מי ייתן ונשכיל לשמר את החיבה והחום המעודדים אמון, יושר ותקשורת הדדיים. כשותפים לחיים, נחתור לבניית בית המסור למורשתנו היהודית, בית המקרין אהבה, שלום, סובלנות וצדקה. בהביטנו זה בעיניו של זו, נגלה עולם חדש ויתקיים בנו האמור: “טובים השניים מן האחד.” והכל שריר וקיים.

On the [ ] day of the week, the [ ] day of the month of [ ] in the year 5786, corresponding to the day of [ ] in the year 2026 here in [ ], [ ], USA, in the presence of family and friends, the beloveds [ ], child of [ ] and [ ], [ ] and [ ], child of [ ] and [ ], entered into the covenant of marriage. 

As we embark on life’s journey, we promise to love, cherish, encourage and inspire one another. Our hearts fuse together, creating a unique bond with friendship and compassion at its core. 

Through this union, we vow to value and support each other, always striving to show sensitivity to each other’s needs. We shall nurture one another emotionally, spiritually and intellectually, always mindful of our respective qualities and strengths. May we continue to grow together, maintaining the courage and determination to pursue our desired paths. We promise to celebrate life’s joys with grace and overcome life’s adversities with tenacity. May we maintain the intimacy that fosters trust, honesty  and communication. As life partners, we shall strive to build a home committed to our Jewish heritage, a home emanating love, peace, tolerance and charity. Through each other’s eyes, we see the world anew: May we be better together. All this is valid and binding.

ב [ ] בשבת [ ] יום לחודש [ ] שנת חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושש, כאן ב [ ], [ ],  [ ] ו[ ] בנוכחות משפחה וחברים, הצהירו על איחודם בנישואין בהבטחה זו

יום ביומו, אנו מבטיחים לאהוב, לכבד, להעריך ולהוקיר זה את זו; לחגוג את שמחות החיים יחד, ולנחם בעת יגון

אנו מבטיחים לעזור זו לזה לגלות ולממש את הדרך היחודית שלנו בחיים; לנסות לראות את השונה בנו כמקור לשפע; ומעל הכל לעשות כל שבכוחנו לאפשר את התהוות היכלה העתידית שלנו

אנו מבטיחים לכבד את אבותינו, משפחותינו וכל היצורים החיים; להוקיר, להנות, ולהמשיך את המסורות שירשנו; ליצור בית מלא אהבה ושלום, איזון וחופש, נדיבות וחמלה, דמעות מרפא וצחוק

שיהיה ליבנו מאוחד באהבה, שיהיו חיינו שזורמים לנצח ברוך ובמסירות, ונמצא בית בכל מקום עלי אדמות בו אנו יחדיו

On the [ ] day of the month of [ ] in the year 5786, corresponding to the [ ] day of [ ] in the year 2026, here in [ ],  [ ], in the presence of family and friends, [ ] and [ ] affirmed their union of marriage and made these promises to each other:

As we share daily life, we promise to love, honor, respect and cherish each other; to celebrate life’s joys together and comfort each other through life’s sorrows.

We promise to help each other discover  and follow our own true path in life; to try to appreciate our differences as a source of richness; and above all to do everything within our power to permit each of us to become the people we are yet to be. 

We promise to appreciate our ancestors, families and all living beings; to treasure, enjoy and continue the traditions we have inherited; to create a home filled with love and peace, balance and freedom, generosity and compassion, healing tears and laughter. 

May our hearts be united in love, may our lives be intertwined forever in tenderness and devotion, and may we find a home everywhere on earth where we are together.